ערב מסריח.. יום מעצבן.. כמה סבל אפשר לספוג..

פוסט ארוך מאוד.. חפירה.. תהנו :)

איזה עצבים! אתמול ההורים רצו שאני ירד קצת מהמחשב..
אז הם ביקשו מימני לשבת איתם בסלון קצת.. בוא נגיד שהיה ערב מסריח..

אבא שלי לא הפסיק להפליץ..
בסוף זרקתי עליו שקית צ'יפס,
הלכתי לחדר.. התקלחתי.. והלכתי לישון

למחרת בבוקר אמא שלי צרחה אלי לבוא לאכול ארוחת בוקר
אני הייתי במחשב וצפיתי בטלוויזיה באותו הזמן..
אחרי זה היא שלחה אותי עם אבא שלי לתקן את האופניים שלי..
בפעם שעברה שאבא שלי ניסה לתקן אותם.. הוא שבר אותם יותר!
היא אומרת שאני לא עושה ספורט.. לזפזפ בשלט זה סוג של ספורט! וגם תקתוק במקלדת!
אם היה על זה ספורט אולימפי הייתי זוכה.. או משהו..

אחרי שיצאתי עם אבא שלי לדרך הוא התחיל לדבר בטלפון ולשעמם..
אחרי זה שהגענו הוא הציע את האופניים מהאוטו והשאיר אותי להיחנק בחום של המכונית
רק בגלל שלא הייתה חנייה וכדי לשמור על הוויינקר! או משהו..

בסוף נסענו הביתה.. בדרך אבא שלי נזכר שהוא קרא בעבודת השורשים שלי
שרשמתי שההורים שלו סניליים ונכים.. כדי לא לעבוד קשה בכתיבה..
הוא התחיל להתלונן.. אז האשמתי את אמא שלי.. כצפוי..

אחרי זה הלכתי עם אמא שלי ואבא שלי לקניון.. חשבתי שהולכים לקניון בהרצליה
אבל בסוף הלכנו לקניון רעננה..

לאבא שלי יש את המכשיר הצהוב ההוא של החניה..
הבעיה שלא רשום עליו מה המספר של רעננה (מספר חנייה לתשלום)..
רק בזכותי הוא גילה שאמרתי לו להתקשר אליהם לתמיכה..
שני מפגרים! כלכך קשה להתקשר.. המספר רשום בענק!
במקום זה הוא רצה ללכת למכונות שמשלמים לחנייה.. עד שהוא היה מוצא אחת כזו......

שיצאנו מהמכונית ההורים שלי חפרו על חנויות עיצוב בית...
אז הלכנו לקניון.. אכלנו.. אני לקחתי מנה של 16 סושי.. רק לעצמי..
בסוף ארזתי את מה שנשער..

אל תאוכלו יותר מדי מהדבר הירוק! זה סכנה לחיים שלכם! המסטיק צ'ילי
שאכלתי פחות חריף..

אחרי שאכלתי ניסנו למצוא יציאה.. אני הראתי להם את היציאה..
כצפוי הם התעכבו בעוד כמה חנויות..

אבא השאיר אותי ואת אמא במכונית בחום רצחני.. לפחות היה מזגן..
הוא הלך רק בשביל מסגרת.. בשביל איזה ברכה מסריחה! הוא אומר שזה בשביל הגנה..
וכמו שהוא אמר:

"ההגנה הכי טובה היא ברכה של אלוהים"

ואני אמרתי:

"ההגנה הכי טובה היא קירות מתכת ותקרה חסינת קטושות!"

ואמא:

"חחחחחח!!"

בסוף חזרנו הביתה..

המשכתי לאכול את הסושי שלי ולגלוש בעיר שלנו בטיפו..
וכאן סיימתי.. להתראות...