יום רביעי, 14 ביולי 2010

כתבתי משהו חדש..


הייתי בשיחה במסן.. והשיחה נתנה לי השראה לשיר.. XD אמרו לי שהוא מעולה..

שיר האמבטיה..


כשבוכים הכרית סופגת הכול..
שכועסים המיטה חורקת המון..
כשמטריד אותך משהו.. אתה זז בה המון..
המיטה.. היא יותר ממקום לשינה..

מתגרשים.. ועוד שיר דפוק..

אני יושב לי לי עכשיו.. מנסה להבין..
מה השתנה... החיים מסריחים..
ההורים מזדיינים!
הפיצה קרה!
אם מצאתם ארנק.. להחזיר לקונים..

יום חמישי, 8 ביולי 2010

ים,הורים וחתך בתוך הגרון..

הי כולם..
(רגע ממתי אני אומר הי?! אני בטח מסטול ממשהו...)

עבר עלי המון בימים האחרונים.. מצטער שלא רשמתי(טוב.. עצוב שלא רשמתי אבל לא מצטער..)
בלי עוד קשקושים.. אז מה עבר עלי?
___________________________________________________________________

בים
לפני כמה ימים הלכתי לים על שני ההורים שלי.. לפני כמה ימים התחילה לי התעוררות של הייבריד(חפשו ערפדי אנרגיה בגוגל ותבינו) אז השמש התחילה לשרוף אותי.. למזלי עברה לי ההתעוררות קצת לפני שהלכנו לים..

יום ראשון, 4 ביולי 2010

אני לא צופה בזבל הזה! פריקה..

כל הזמן חופרים לי על המונדיאל.. כדורגל וכל הזבל הזה..
אני לא רואה כדורגל!!
מה כלכך כיף בכמה אנשים שרצים עם מכנסיים צפופים...
אין לי כבר סבלנות שכולם חופרים בפיס ובמסן על הזבלה הזו..

אני לא שונא כדורגל..
אני רק לא סובל שעושים מזה סיפור!!
ז-י-ן!!!!! על כל מי ששולח לי עוד הודעה שקשורה למונדיאל!
נשבר לי מזה...

יום שבת, 3 ביולי 2010

שיפוצים.. ומה אני עושה עם האופניים?

הוספתי כמה דברים..
כמו רשימת כל מה שאני שונא XD
היא ארוכה מאוד.. עם השנה היא תגדל עוד ועוד!
בכל מקרה..
אני עושה לי פרסום.. בישרא..
אין פה הרבה קוראים :(
עכשיו יהיו יותר..

יום שישי, 2 ביולי 2010

שיר אהבה.. ממתי אני רושם כאלה?!

יש לי מצב רוח לשירה..

שיר: אהבה ראשונה

אהבה ראשונה,
היא דבר
כה נפלה..
ממלאת את
הלב בשמחה..

אהבה ראשונה,
אהבת נעורים.
מבלבלת אותך
אהבה..
אהבה ראשונה..אין הרבה ניסיון..
מבולבלים כאן המון..
אך אוהבים..
מאוד! נורא!
זה נפלא D:

השיר קצר.. לא בגלל שאני רוצה אותו ככה.. פשוט אין לי כוח להרחיב אותו XD
נתראה מחר :|

שיר חדש? כא.. "תהיה בסדר.. והכול יתגשם!"

התחלתי לכתוב מלא שירים.. משעמם

כתבתי שיר חדש..
השיר: תהיה בסדר.. והכול יתגשם!:

חלומות מתגשים,
אם מאמינים.
תחלום בגדול,
אל תהיה אנוכי.

תהיה נחמד,
תשמח שתרצה.
לפעמים רע,
אבל הכול מסתדר...

יום חמישי, 1 ביולי 2010

ממטרות ארורות!

השכנה ואמא שלה הלכו לטקס סיום כיתה ה'..
אז הם הישארו את אחותה הקטנה (של השכנה) בהשגחה שלי..
אני נחמד מאוד עם ילדים קטנים..
שיחקתי איתה בכדורגל.. היא רצתה לשחק איתי בקרטה.. O_O
נו טוב.. לימדתי אותה כמה טריקים..

יום רביעי, 30 ביוני 2010

קצת לפני החזרה.. החלטתי להכין שיר נושא..

שיר הנושא שלי - הכול אמת:
הכול כאן אמיתי,
אני לא ישקר.
הכול כאן אמיתי,
ולא יותר..

אמת לאמיתה,
כל מה שעובר עלי
קורה כאן.
באמת.

חזרה ודף חדש..

החלטתי.. להיות אפל XD
אימו..
אני מעדיף ככה..

מחר נמתחיל חודש חדש..
ובו אני ירשום מחדש..
פתיחה חדשה..

יום ראשון, 20 ביוני 2010

יום חמישי, 17 ביוני 2010

מה זה היה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!?????????????????

חייזר,שד,רוח או בובה רצחנית
אני לא בטוח..
אתמול ב-11 ראיתי שמש ומשהו הופיע לידי..
יצור לבן עם ראש גדול שיש עליו שני פסים שחורים!!!!!!!!!!
רצתי מהר ופתאום בהבזק אור הוא נעלם..

מוזר.......

ועכשיו רוחות רודפות אותי..
אני צריך לסיים... הם רודפות אותי...

יום רביעי, 16 ביוני 2010

psi...

מצטער שלא רשמתי המון זמן..
עבר עלי הרבה..
הימים האחרונים היו קשים.. מאוד..

שמעתם פעם את המונח "ערפד אנרגיה"
לא שמעתם?!
אז הגיע הזמן שתדעו..
כאן יש מידע קצר.. (תקראו שם על הpsi השאר לא קשור..)
ופה עוד קצת..
אז גיליתי שאני psi/psy

זה מספיק.. אני לא רוצה לפרט..

אין לי מצב רוח לכתוב.. אני יכתוב בקרוב..

יום ראשון, 13 ביוני 2010

היה יכול להיות יותר גרוע... כן בטח!

פלישת נמלים,יורקים עלי,רבים איתי,נפרדים ממני ודיכאון...

שבת
בבוקר רבתי עם ההורים שלי...
המון!
בסוף הוחלט שאני מבשל לעצמי לכל החיים.. ואכן כך!
היום בישלתי לי חזה עוף לבד :) ללא עזרה!
הוא יצא עסיסי...
*~*

יום שישי, 11 ביוני 2010

אני הופך לאומן...

החלטתי להתחיל לצייר...
יש לי כישרון..
אז למה לא לנצל אותו...

והינה כמה דברים שציירתי בשיעור..
כמובן בעזרת המחשב הנייד בתוכנת הצייר:

ציור לא רע... נראה מגניב..

יום רביעי, 9 ביוני 2010

סתם ימים רגילים ומסריחים...

מה קורה כולם?
אז מה חדש?
חשבתי לכתוב ספר... "הכול בגלל שקית צ'יפס"
זה עומד להיות רב מכר!

אבל לבינתיים אני מעדיף לצייר...

תסכלו על הציור הבא:

תסכלו על התמונה ותנסו לראות פרצופים וחפצים
עם לא מצאתם רדו למטה...










יום שני, 7 ביוני 2010

בקצרה...



אין לי כוח לרשום... אני עייף...
מחכה לחופש... חחח

עד שיהיה לי כוח לרשום.. תהנו מהקומיקס:


(לחצו על התמונה להגדלה)

יום שבת, 5 ביוני 2010

יום רגיל? ויום חרא.. ככה זה בא והולך..

יום רגיל... רגיל... כן רגיל..
לא משהו מיוחד...
השרירים השתחררו סוף סוף...

אתמול היה שונה..

אתמול - שישי בערב
זוכרים את התמונה של הספירלה? אז תליתי אותה על הקיר.. עם עוד תמונה שציירתי פעם..
מתקופה שהייתי בדיכאון דומה...

למזלי היו לי מסגרות לתמונות...
פעם הייתי מצייר מלא ציירים יפים.. כיום אני מצייר אותם ציורים... רק אפלים!
יותר יפה...

יום שישי, 4 ביוני 2010

יושב וחושב.. המצב שונה? אז מה יהיה? ועוד כמה דברים שרציתי לומר..

לפני שאתם מתחילים לקרוא אני מזהיר שזאתי הולכת להיות חפירה!!!
בטור הקודם סיפרתי לכם שהכול נמחק... כן.. הכול! נמחק..
אז פה רשמתי מחדש... ועוד כמה תוספות..
__________________________________________________________
המצב שלי השתנה... מוזר.. לרגע התחלתי לצאת מהדיכאון של כל השנים...
השנים הטובות.. שהפכו לסבל...
אז מה יהיה? אפסיק לכתוב?
אני ישמח? ישפר את נשמתי..

כבר אין לי מושג..
הצד הרע והטוב שבי הורגים אותי..
אני כבר לא בטוח מה לעשות..

יום חמישי, 3 ביוני 2010

אני רשמתי מלא אבל הכול נמחק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אאאאררררררררררר!!!!!!!!!!! אתר בן זונה שישרף בגיהנום אתר מזדיין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יום שלישי, 1 ביוני 2010

חלום.. עתיד.. או סתם זבל שנכנס לי למוח..

בבוקר לפני שהתעוררתי היה לי חלום מוזר.. אין לי מושג מה הוא אומר..

ובחלום:
אני יושב מול מדורה עם כמה אנשים שנראים מוזר מאוד..
בתוך ביצפר כולשהו...
הם מדברים קצת..
לפתע תקף אותנו נחש קוברה מהצד הוא התחיל לירוק חומצה(נראה לי.. זה היה משהו ירוק..)
אחד מהאנשים התקדם עליו
בדיוק לפני ההכשה!
הוא תפס אותו בגרון!!!!
אני התקדמתי על הבן אדם לקחתי את הנחש ממנו
שאני מחזיק אותו בגרון וזרקתי אותו מעל גדר ברזל גבוהה...

יום שני, 31 במאי 2010

סתם עוד יום מוזר


בוקר
בוקר חרא.. לא העירו אותי וכמאת איחרתי לבית ספר..
 אחרי זה הגעתי לבית ספרה למדתי אמרתי כמה דברים מטומטמים:
"מי שאונס לבד, חוטף איידס לבד! אז לך קבינמט!"
וגם:
~מישהו מתחיל לומר לי להיות בשקט~
ואני מגיב:
"תכך אני ידבר איתך.. אני פשוט עסוק בלצרוח חזק כדי לעצבן אותך! דבר איתי אחר כך!"

יום שבת, 29 במאי 2010

לא יאמן!!!!! זו הייתה היא כל הזמן!!

לא מזמן.. קצת אחרי שהצתרפתי למאפיה שבעיר שלנו הכרתי מישהי שדיברתי איתה כל יום.. במשך כמה שבועות עד היום.. כל יום גילינו משהו חדש אחד על השני.. ששנינו אנשי חתול וכדומה(אנשי חתול הם לא מיתוס! תבינו!) עד היום! היום גילתי ש...

יום חמישי, 27 במאי 2010

הגיע הזמן לספר!

תלחצו על פרטים נוספים..










לילה מעניין ומיוחד מאוד

הירח ואני..
היום יש ירח מלא! ציפיתי לו הרבה זמן :) בדיוק ביום חמישי! כל פעם שיש ירח מלא בימי חמישי ושישי אני יוצא לראות אותו בחושך.. אני אוהב לצפות בו.. משהו בירח מושך אותי.. משהו מוזר.. אני מרגיש מוזר שאני צופה בו ויותר שהוא מלא... מה שאני לא מבין זה

יום רביעי, 26 במאי 2010

יום שונה קצת...

בוקר קצת שונה..
התעוררתי עם פחות שרירים תפוסים.. שלושה ימים של סבל! רק הגב היה תפוס קצת..
שהגעתי לבית ספר לא היה משהו מעניין..

היום סיימתי את התורנות סוף סוף... הסיוט נגמר..
הדבר היחידי שהיה מיוחד זה התרגיל נגד טילים..  היה נחמד :) יש אחלה מזגן בממדים

ערב
לא משהו מיוחד.. יום משעמם

זה היה יום מסריח.. די גרוע כמו כל יום עצלי.. חח..

יום שלישי, 25 במאי 2010

אווווווווו!!!!!!!!!!!!! בא לי למות..

שלום שלום כולם..
גם ככה אין פה הרבה קוראים..
חחח...

יום שני
התעוררתי עייף מאוד... מאוד!
השרירים שלי היו עדין תפוסים!

שבגעתי לבית ספר כתבתי משהו במחשב הנייד שלי(אני משתמש בו בתור מחברת..) וזה מה שרשמתי:
ההפסקה הגדולה:
שלום שלום לכולם... גם ככה אין לי למי להגיד שלום חחחח...
בכל מקרה החלטתי לכתוב ביומן רשימות ואחרי זה לעלות לבלוג...
זה חוסך זמן ומאמץ יקר..



איזה עצבים נתנו לי תפקיד תורן בביה"ס.. גם לכיתות ז' יש תורנים.. בכל מקרה אני צריך להחתים כל מורה ומורה במשך כל השבוע! ממש אין לי כוח לזבל הזה

יום ראשון, 23 במאי 2010

יומיים מעצבנים מהרגיל..

שבת בערב
בשבת בערב אח שלי ביקר בחדר שלי.. דיבר איתי קצת וישב על הכיסא שלי בחדר.. דקה אחרי שהוא סיים לדבר אבא שלי רצה שאני ילך אם האח הגדול שלי שנשוי כבר..

כן כן.. ההורים שלי זקנים רצח..

הלכתי איתו ואם חמותי לסרט.. אולי אתם מכירים אותו..
פראי ועצבני.. סרט על חיות..

ביקורת על הסרט: גרפיקה: 7.5 יכול להיות יותר טוב שהחיות תוקפות!
מוזיקה: 9 המוזיקות משתלבות לא רעות
הומור: 9 לא רע.. אבל אני לא צוחק מזה.. אחרים כן..
רומנטיקה: 8.5 יש פה ושם
טירוף: 10.. סרט שמטורף יצר..
משחק: 9 השחקנים משחקים לא רע..
עלילה: 6 מטורף..

ציון כולל הוא 8.4

יום שישי, 21 במאי 2010

בשבילכם זה בוקר של מנוחה.. בשבילי זה..

לפני שאני יתחיל להתלונן כמה כואב לי.. ורע לי היום אני ירשום מה קרה לי אתמול בערב

ערב יום שישי

קצת אחרי שכתבתי את הרשומה הקודמת יצאתי לחבר שלי.. חבר ותיק שתמיד היה שם בשבילי..
אולי הוא היפראקטיבי (נראה לי שככה רושמים) שזה אומר שהוא פעיל מאוד..
אבל הוא נחמד..
ומצחיק רוב הזמן..

שיחקתי איתו בלפוצץ בלונים משחק שהמצאנו...
אלה החוקים של המשחק:

בוקר יום שישי.. אין לי לימודים.. אבל יש לי עצבים!

ב-7 בבוקר אמא שלי העירה אותי! מה ביקשתי!
לישון! יש כאלה שיושנים עד 12! אבל לא אני!
אוווווווו!!!!!
למה אני צריך לסבול ממנה!

אחרי שהתעוררתי ממנה אבא שלי הביא את האופניים מתיקון..
עכשיו אני יהיה חייב לרכוב עליהם..
כמובן שבדקתי אותם.. לצערי הם היו בסדר גמור..
ניסיתי לשבור אותם עם כמה תרגילים.. לא הצלחתי.... :(

אחרי זה הלכתי לנוח.. ולגלוש בעיר שלנו בטיפו..
הפכתי לסגן מנהל המאפייה שם..
והיורש למאפיה בעתיד..
בו נגיד שחרשתי שם..

יום חמישי, 20 במאי 2010

ערב מסריח.. יום מעצבן.. כמה סבל אפשר לספוג..

פוסט ארוך מאוד.. חפירה.. תהנו :)
איזה עצבים! אתמול ההורים רצו שאני ירד קצת מהמחשב..
אז הם ביקשו מימני לשבת איתם בסלון קצת.. בוא נגיד שהיה ערב מסריח..

אבא שלי לא הפסיק להפליץ..
בסוף זרקתי עליו שקית צ'יפס,
הלכתי לחדר.. התקלחתי.. והלכתי לישון

למחרת בבוקר אמא שלי צרחה אלי לבוא לאכול ארוחת בוקר
אני הייתי במחשב וצפיתי בטלוויזיה באותו הזמן..
אחרי זה היא שלחה אותי עם אבא שלי לתקן את האופניים שלי..
בפעם שעברה שאבא שלי ניסה לתקן אותם.. הוא שבר אותם יותר!
היא אומרת שאני לא עושה ספורט.. לזפזפ בשלט זה סוג של ספורט! וגם תקתוק במקלדת!
אם היה על זה ספורט אולימפי הייתי זוכה.. או משהו..

אחרי שיצאתי עם אבא שלי לדרך הוא התחיל לדבר בטלפון ולשעמם..
אחרי זה שהגענו הוא הציע את האופניים מהאוטו והשאיר אותי להיחנק בחום של המכונית
רק בגלל שלא הייתה חנייה וכדי לשמור על הוויינקר! או משהו..

בסוף נסענו הביתה.. בדרך אבא שלי נזכר שהוא קרא בעבודת השורשים שלי
שרשמתי שההורים שלו סניליים ונכים.. כדי לא לעבוד קשה בכתיבה..
הוא התחיל להתלונן.. אז האשמתי את אמא שלי.. כצפוי..

אחרי זה הלכתי עם אמא שלי ואבא שלי לקניון.. חשבתי שהולכים לקניון בהרצליה
אבל בסוף הלכנו לקניון רעננה..

לאבא שלי יש את המכשיר הצהוב ההוא של החניה..
הבעיה שלא רשום עליו מה המספר של רעננה (מספר חנייה לתשלום)..
רק בזכותי הוא גילה שאמרתי לו להתקשר אליהם לתמיכה..
שני מפגרים! כלכך קשה להתקשר.. המספר רשום בענק!
במקום זה הוא רצה ללכת למכונות שמשלמים לחנייה.. עד שהוא היה מוצא אחת כזו......

שיצאנו מהמכונית ההורים שלי חפרו על חנויות עיצוב בית...
אז הלכנו לקניון.. אכלנו.. אני לקחתי מנה של 16 סושי.. רק לעצמי..
בסוף ארזתי את מה שנשער..

אל תאוכלו יותר מדי מהדבר הירוק! זה סכנה לחיים שלכם! המסטיק צ'ילי
שאכלתי פחות חריף..

אחרי שאכלתי ניסנו למצוא יציאה.. אני הראתי להם את היציאה..
כצפוי הם התעכבו בעוד כמה חנויות..

אבא השאיר אותי ואת אמא במכונית בחום רצחני.. לפחות היה מזגן..
הוא הלך רק בשביל מסגרת.. בשביל איזה ברכה מסריחה! הוא אומר שזה בשביל הגנה..
וכמו שהוא אמר:
"ההגנה הכי טובה היא ברכה של אלוהים"
ואני אמרתי:
"ההגנה הכי טובה היא קירות מתכת ותקרה חסינת קטושות!"
ואמא:
"חחחחחח!!"
בסוף חזרנו הביתה..

המשכתי לאכול את הסושי שלי ולגלוש בעיר שלנו בטיפו..
וכאן סיימתי.. להתראות...

יום שלישי, 18 במאי 2010

מה עושים שמשעמם? גולשים בטיפו..

כן כן.. משעמם..
אני כבר שבוע גולש בעיר שלנו בטיפו..
אני הרוצח הראשי במאפיה של העיר שלנו..

20% מהאנשים שגולשים בעיר מכירים אותי או שמעו אלי..
זה מעביר את הזמן... זה מוציא לי את הרייקנות..

זה מסייח אותי מתחושת הרייקנות

התחלה חדשה... או שלא?

הינה אני.. הגעתי לכתיבת בלוג..
על תשאלו למה אבל אני בדיכאון פנימי,
אם אתם כבר פה.. טוב נו..

לפני כמה שנים עבדתי מישהו קרוב עלי שהיה חשוב לי
אולי הוא היה חיית מחמד אבל הוא היה כל עולמי...
בזכותו חיי השתנו.. מביריון לילד רגיש ואוהב.. חיי היו מאושרים..
היא לימד אותי מהי אהבה וחברות.. הוא היה החבר היחידי שהיה לי..
אהבתי אותו.. כל יום שחזרתי מהלימודים הוא היה שם בשבילי...
בירידות ובעליות..

רק עכשיו שאני מדבר על זה אני מתחיל לבכות.. למה? כי הוא כבר לא איתי..
הדבר היחידי שהביא לי אושר לחיים שלי! יותר מהכל..

אולי הוא הלך לפני כמה שנים.. 3 יותר נכון..

אבל..